פרשיות רבות של העלמות מס עולות לכותרות התקשורת: זיופים, אי דיווח, סלבריטאים שקיבלו מתנות ולא דיווחו עליהן ועוד.
בשנים האחרונות, עקב עלייה חדה בעבירות מס, רשות המסים משקיעה מאמצים רבים באיתור עברייני מס ובגיבוי בתי המשפט ניתן להבחין גם בהחמרה של העונשים הניתנים למורשעים בעבירות מס. עונשים יכולים לנוע בין קנסות כבדים לריצוי מאסר בפועל. החלק הארי מפעילות האכיפה של רשות המיסים מתבצע באמצעות קו הצדק שפתוח בפני מי שרוצים לדווח לרשות על עבירות מס שונות כבסיס לחקירה.
החטא ועונשו
קיימים שני סוגים של עבירות מס: עבירות מס טכניות ועבירות מס מהותיות. עבירות טכניות מתייחסות לעבירות שנובעות מכשלים טכניים ואי דיוקים ועשויות לקרות גם בהיסח הדעת, מחוסר תשומת לב ובתום לב. למשל, בעיות בניהול פנקסים או אי העברת ניכויי מס. העונש על עבירות טכניות יכול לנוע בין קנס כספי למאסר של עד שנתיים. ברוב המקרים, ניתן יהיה להעביר את העבירה הטכנית לקנס מנהלי.
כלומר, ברגע שמי שמואשם בעבירה טכנית משלם את המס, מוסר נגדו הרישום הפלילי. הקנס המנהלי מחליף את הרישום הפלילי וכך לא נפגע שמו הטוב של מי שביצע עבירת מס טכנית. הקנס יכול להיות קצוב מראש או בלתי קצוב והסכום של הקנס משתנה על חומרת העבירה המנהלית. אי תשלום הקנס במועד שנקבע גורר ריבית גבוהה ולכן, חשוב לשלם אותו בפרק הזמן שניתן.
מרצים מאסר או משלמים כופר
עבירת מס מהותית היא עבירת מס המתייחסת להעלמה מכוונת של מס, למשל, אי דיווח על חשבונות בנק בחו”ל, הכנסות כתוצאה מרילוקיישן, רישום כוזב וכדומה. מישהו ביצע במזיד מניפולציה בדיווחים על מנת להפחית את נטל המס או השתמט מתשלום מס. הכוונה של מי שהתחמק ממס הייתה כוונה פלילית, כיוון שהוא מלכתחילה פעל בצורה לא חוקית.
החוק מגדיר אדם אשר ביצע עבירה מהותית בדרך הבאה: “אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים”.
בעבירה מהותית (המכונה גם מטריאלית) האישום הוא פלילי ויכול להגיע לקנס כבד ולמאסר בפועל עד שבע שנים. אך גם כאן יש “תכנית חילוץ” אם נעזרים בעורך דיו המתמחה בתחום שיכול לבחון אם ניתן להגיע להסדר של הליך כופר. כלומר, תשלום כנגד הליך פלילי, תלוי כמובן בחומרת העבירה ובנסיבות השונות, עברו הפלילי של הנאשם וכדומה.
ברשות המיסים פועלות ועדות כופר הדנות בסעיפים ובמקרים על פיהם רשאי המנהל להטיל על אדם כופר כחלופה להליך פלילי נגדו. יש מגוון קריטריונים המשפיעים על שיקולי הועדה, כשכל מקרה לגופו, אבל לרוב נלקחים בחשבון שיקולים כמו מידת מעורבותו ויוזמתו של העבריין בביצוע העבירה, מצב אישי של העבריין, מצבם של בני משפחה התלויים בעבריין, העניין הציבורי בהבאת העבריין לדין ועוד.
קיים גם תהליך של גילוי מרצון שמאפשר לאנשים וחברות ובעצם לכל אחד שעבר עבירת מס לתקן את הדיווחים שלו או להגיש דיווחים מאומתים ולא ייפתח מולו הליך פלילי. ניתן להגיש הליך גילוי מרצון רק פעם אחת ויש לעשות זאת על פי הקריטריונים המדויקים שקבעה רשות המיסים וכדאי להיוועץ בעורך דין על מנת לבחון אפשרות להליך גילוי מרצון אנונימי וקצר תהליכים וגם כדי להגיע להסדר אופטימלי מול הרשות.
בכל עבירת מס, רצוי לשקול פנייה לעורך דין הבקיא בעבירות מס ובעל ניסיון בתחום על מנת לבחון הפחתת העונש הצפוי.
קרא עוד: דיני אישות