צוואות דיגיטליות: כיצד להתמודד עם נכסים וירטואליים בעיזבונות 2025

בעידן הדיגיטלי של שנת 2025, חיינו מלאים בנכסים וירטואליים – ממטבעות קריפטו ו-NFTs, דרך חשבונות רשתות חברתיות, ועד קבצים אישיים בענן. אך מה קורה לנכסים אלה לאחר מותנו?

ללא תכנון נכון, הם עלולים להיעלם או להפוך למקור לסכסוכי ירושה משפחתיים. במאמר זה, נסקור את האתגרים והפתרונות המשפטיים להתמודדות עם נכסים דיגיטליים בצוואות ועיזבונות, בהתאם למגמות עדכניות בישראל ובעולם. כמשרד עורכי דין “אהרון טירר עורך דין ונוטריון”, המתמחה בדיני ירושות וצוואות, אנו רואים חשיבות רבה בהיערכות מוקדמת.

מהם נכסים דיגיטליים?

נכסים דיגיטליים כוללים כל דבר וירטואלי בעל ערך כספי, רגשי או מידעי. דוגמאות נפוצות:

• מטבעות קריפטו ומטבעות וירטואליים: כמו ביטקוין או את’ריום, ששוויים עלול להגיע למיליונים.
• חשבונות דיגיטליים: רשתות חברתיות (פייסבוק, אינסטגרם), דוא”ל, חשבונות בנק מקוונים ועננים (גוגל דרייב, דרופבוקס).
• נכסים יצירתיים: תמונות, סרטונים, מוזיקה, בלוגים או אתרים שמייצרים הכנסה.
• NFTs ופריטים וירטואליים: אמנות דיגיטלית או פריטים במשחקים מקוונים.

בעולם, מגמות 2025 מדגישות את ערכם הכלכלי של נכסים אלה, כולל אתרים שמייצרים הכנסה או תוכן יצירתי. בישראל, רשות המסים מחייבת דיווח על נכסים דיגיטליים בהצהרות הון, עם שיעור מס רווחי הון של 25% על מכירתם.

המסגרת המשפטית בישראל לשנת 2025

חוק הירושה הישראלי (תשכ”ה-1965) אינו מכיר ישירות בצוואות דיגיטליות טהורות, כגון קבצים אלקטרוניים ללא חתימה פיזית או עדים. עם זאת, ניתן לשלב הוראות מפורטות לנכסים דיגיטליים בצוואה תקפה – בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות או בפני נוטריון.

• חדשות משמעותיות לשנת 2025: החל מיולי 2025, נכנס לתוקף “חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר מוות”, המאפשר ליורשים גישה מוסדרת למידע דיגיטלי של הנפטר, תוך שמירה על פרטיות. חוק זה פותר חלק מהאתגרים, כמו גישה לחשבונות ללא סיסמאות, אך דורש צו בית משפט במקרים מורכבים. בעולם, חוקים דומים כמו RUFADAA בארה”ב מאפשרים למנהלי עיזבון גישה אם הנפטר הסכים לכך מראש.

בתי המשפט בישראל מתחילים להכיר בצוואות דיגיטליות חלקיות, כפי שנראה בפסיקות עדכניות, אך עדיין מומלץ לשלבן בצוואה מסורתית. בנוסף, יש להתחשב בהשלכות מס: ירושת קריפטו עלולה להיחשב כ”מכירה” ולהיות חייבת במס.

אתגרים בהתמודדות עם נכסים וירטואליים

• גישה ופרטיות: פלטפורמות כמו גוגל או פייסבוק דורשות הוכחות משפטיות לגישה, ועלולות למחוק חשבונות לא פעילים.
• אבטחה: סיסמאות וארנקים דיגיטליים עלולים להיאבד, מה שמוביל לאובדן נכסים.
• היבטים בינלאומיים: אם הנכסים מאוחסנים בחו”ל, חוקים זרים (כמו GDPR באירופה) עלולים להסתבך.
• סכסוכים משפחתיים: ללא הוראות ברורות, יורשים עלולים להתווכח על ערך רגשי או כספי של תוכן דיגיטלי.

מגמות 2025 מדגישות תכנון אתי של ירושה דיגיטלית, כולל שילוב AI לניהול נכסים.

כיצד להתמודד: צעדים מעשיים

1. מיפוי הנכסים: רשמו את כל החשבונות, סיסמאות ומפתחות פרטיים. השתמשו בכלים מאובטחים כמו מנהל סיסמאות (LastPass או Bitwarden).
2. שילוב בצוואה: ציינו הוראות מפורטות – מי יקבל גישה, האם למחוק תוכן רגיש, או כיצד להעביר קריפטו. מומלץ לצרף נספח דיגיטלי לצוואה.
3. מינוי מנהל עיזבון דיגיטלי: בחרו אדם מהימן שיקבל סמכויות גישה, וציינו זאת בצוואה.
4. שירותים דיגיטליים: פלטפורמות כמו Google Inactive Account Manager מאפשרות הגדרת יורשים מראש.
5. ייעוץ משפטי: התייעצו עם עורך דין מומחה כדי לוודא תוקף משפטי, במיוחד עם נכסים בינלאומיים.
6. עדכון שוטף: עדכנו את הצוואה כל 2-3 שנים, בהתאם לשינויים טכנולוגיים.

במשרדנו, אנו מציעים שירותי עריכת צוואות הכוללים התאמה לנכסים דיגיטליים, תוך שימוש בכלים נוטריוניים מאובטחים.

לסיכום

בשנת 2025, צוואות דיגיטליות אינן עוד עניין עתידני – הן הכרח. עם חוקים חדשים כמו חוק הגישה לתוכן דיגיטלי, ניתן להבטיח שהמורשת הווירטואלית שלכם תעבור ליורשים בצורה מסודרת. אל תדחו את התכנון; סכסוכים על נכסים דיגיטליים עלולים להיות יקרים ומיותרים. אם אתם זקוקים לסיוע, צרו קשר עם משרד “אהרון טירר עורך דין ונוטריון” בטלפון [מספר טלפון] או באתר [כתובת אתר] להתייעצות ראשונית.