בקשה לצו ירושה – כל מה שצריך לדעת

מרבית האנשים, בוודאי מי שיש לו צאצאים ומשפחה, חושב בשלב מסוים על ירושה ועל מה הוא ישאיר אחרי לכתו. על מנת שזה יהיה מסודר ומאורגן, הרי שהוא דואג להכין צוואה מסודרת בעדות של שני עדים ולהשאיר אותה אצל עורך דין שיהיה אחראי לפתוח אותה בבוא העת.

אך יש לא מעט אנשים שמסיבות שונות לא משאירים צוואה, לעתים זה נובע מהעובדה שהם דוחים את הקץ ואז לצער כולם, הם מסתלקים מהעולם בטרם הם מספיקים לכתוב אחת כזו, אחרים מעדיפים שלא להשאיר צוואה מסיבות של אמונה או מסיבות אחרות ויש מי שמרגיש צעיר מדי בשביל זה ולכן הוא מעדיף שלא לבצע עריכת צוואה, מתוך נקודת הנחה שיש לו מספיק זמן עד שיידרש לכך.

הבעיה היא, שבהיעדר צוואה יש לפתור את השאלה, כיצד לחלק את רכושו. לשם כך יש להגיש בקשה לצו ירושה. חשוב לומר, בקשה שכזו ניתן להגיש רק במקרה שהמנוח לא השאיר צוואה וכן יש לו בני זוג ו/או צאצאים ו/או הורים. בכל אחד מהמקרים או בכולם ביחד, הרי שיש מי שיירש אותו ולכן ניתן להגיש בקשה לצו ירושה על מנת שיהיה ניתן לקבוע כיצד לחלק את הירושה שלו.

כיצד מגישים בקשה לצו ירושה?

הגשת בקשה לצו ירושה מתבצעת דרך הרשם לענייני ירושה או בתי הדין הרבניים, בהתאם לבחירת היורשים. ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון, באמצעות עורך דין או באופן עצמאי. הבקשה כוללת מסמכים נלווים כגון תעודת פטירה, הצהרת היורשים ואסמכתאות המעידות על הקשר המשפחתי.

הגשת בקשה לצו ירושה:

את הבקשה יש להגיש לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים. הבקשה צריכה לכלול פרטים מדויקים על הנפטר, היורשים ופרטי העיזבון.

מסמכים נדרשים:

• תעודת פטירה של הנפטר
• תעודות זהות של היורשים
• מסמכים המעידים על קשר משפחתי לנפטר (כגון תעודות נישואין, תעודות לידה)
• פרטים על נכסי העיזבון

מי רשאי להגיש בקשה לצו ירושה?

כל אדם המעוניין בעיזבון, בין אם הוא יורש פוטנציאלי ובין אם לא, רשאי להגיש בקשה לצו ירושה. לרוב, מדובר בבני משפחה של הנפטר, כגון בן/בת זוג, ילדים, הורים או אחים.

כיצד מתבצעת חלוקת צו הירושה?

חלוקת הירושה מתבצעת באופן הבא, חצי מהירושה תעבור לבן או בת הזוג, והשאר יתחלק בין הצאצאים. במידה ואין בן או בת זוג ואין צאצאים, אז הירושה תעבור להוריו. במידה וגם הם לא בחיים, אז ייתכן שיקבע שקרובי משפחתו (אחיו, אחיותיו, דודיו או בני דודיו) יהיו היורשים שלו. בית המשפט יידרש לכך ברגע שתוגש בקשה שכזו.

את הבקשה ניתן להגיש באינטרנט או בדואר, כשלשם כך יש להציג עותק של תעודת הפטירה, “תצהיר הסתלקות” במידה ואחד היורשים מבקש להסתלק מהירושה ולא ליטול בה חלק, ייפוי כוח מצד עורך דין שיכול לייצג את היורשים. יש להגיש את בקשת צו הירושה במחוז בו חי המנוח, ויש לעשות זאת חודש לאחר מותו, במועד שבו בדרך כלל נפתחת הצוואה.

לפני שבית המשפט יגיע להחלטה כיצד לחלק את הירושה, הוא יפרסם הודעה בעיתון על דבר הירושה, ויינתן חודש ימים לציבור הרחב להתנגד לבקשת צו הירושה.

יש להדגיש, בקשת צו הירושה לא מתייחסת לשאלת העיזבון, אלא אך ורק לשאלה כיצד היא תחולק. לגבי שאלת העיזבון (כלומר עצם הרכוש והנכסים) יתבצע דיון אחר, זאת במידה ויש לנפטר נושים או שחלק מהאמצעים נמצאים תחת דיון או בתהליך משפטי אחר.

בקשה לצו קיום ירושה – מה ההבדל?

חשוב להבחין בין בקשה לצו ירושה לבין בקשה לצו קיום ירושה. בקשה לצו ירושה מוגשת כאשר אין צוואה, בעוד שבקשה לצו קיום צוואה מוגשת כאשר קיים מסמך צוואה חוקי שיש לאכוף.

פרסום בקשה לצו ירושה

עם הגשת הבקשה, יש לבצע פרסום בקשה לצו ירושה בעיתון יומי ובאתר הרשם לענייני ירושה. מטרת הפרסום היא לאפשר לכל מי שיש לו התנגדות להגיש ערעור תוך פרק הזמן הקבוע בחוק.

קרא עוד: ירושה | עריכת צוואה